שוב על צג הנייד הודעה מהגננת של הבן המבקשת ממני לחזור אליה / דפנה בר מדריכת הורים, מנחת קבוצות הורים

הירהורי הורים: מכירים את ההרגשה שהבטן שלכם מתכווצת בקבלת הודעה בווצאפ או שיחת טלפון מהגננת המבקשת לשוחח איתכם על התנהגותו המפריעה של ילדיכם?! התגובה שנפלטת למראה ההודעה שהופיעה באמצע היום: "אוף מה עכשיו הילד שלי עשה ? מרגישה את מצב רוח צונח . בחשש אני מתקשרת לגננת ושואלת : כן, מה נשמע? הגננת שוטחת בפני את ארועי היום. אני מרגישה איך הכעס מחלחל בגופי מהול באכזבה ומותשות. אני נפרדת מהגננת ומודה לה. עוד מעט אני הולכת לאסוף אותו מהגן, מה אני אמורה לעשות עכשיו? להטיח האשמות ? להטיף לו מוסר? להעניש אותו? לאיים עליו? רגע אני עוצרת נושמת מספר נשימות עמוקות מרגיעה את עצמי וחושבת: הוא ככל הנראה כבר ננזף ונענש... מה תפקידי? דווקא ברגעים המאתגרים הללו הילד שלי זקוק להקשבה, אהבה קבלה, הכלה ואמפטיה. למה חשובה הקשבה ברגעים אלו? מאפשרת לי להכיר ולהתקרב לעולמו. ההקשבה נקייה ללא שיפוטיות וביקורת תאפשר לו להרגיש בטוח לשתף ולי חשוב שיסמוך עלי וירגיש בטוח שהוא יכול לספר לי הכל.

אבל איך אפשר לקבל את הילד כאשר הוא לא מתנהג כפי שמצופה ממנו?

איך אפשר להכיל ועוד לגלות אמפטייות כלפיו?

רוצים ללמוד, להתפתח, לקבל כלים חילופיים לעונשים, להיות הורים מנהיגים ולא נגררים?

דווקא האתגרים הללו מהווים הזדמנות לצמיחה.

נשמע מבלבל ולא הגיוני?

אני באופן אישי למדתי לעשות מהלימון לימונדה... אשמח לשתף ולהדריך אתכם במסגרת ההדרכות הפרטניות שאני מקיימת בביתי בקריית טבעון.

אני, דפנה בר, מדריכת הורים, בוגרת מכון "אדלר" ולימודי אימון של "אגודת ניצן", כשלושה עשורים מנהלת ובעלת גני ילדים, אם לארבעה, בעלת נסיון ורצון לעזור לזוגות בתחילת דרכם ההורית.